עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
bitly  (1)
google keep  (1)
linkedin  (1)
mendeley  (1)
מפעילים  (1)
נהלים  (1)
צהל  (1)
תחקירים  (1)
ארכיון
פוסט 9
02/01/2019 12:25
KM-BGU
1. על פי המאמר המצורף על חדשנות בטויוטה:
a. מדוע כישלונות חשובים לחדשנות ארגונים?
המאמר מציג את ההבדלים שבין כישלון בתרבות המערב לתרבות המזרח. בעוד שבמזרח כישלון הוא בושה ומצריך התנצלות, במזרח הכישלון נחשב כמקור להתפתחות. כישלונות חשובים מאד לייצור- ניתן ללמוד מהם, לשפר בעזרתם את התהליכים הארגוניים ולתרום להצלחת הארגון. אם אין לחברה תיעוד של כישלונות שלה, אין תיעוד לנסיונות שלה להשתפר. אפשר לומר על החברה שהיא איננה לוקחת סיכונים דבר אשר עלול לעכב את התפתחותה. בדוגמה של טיוטה שהוזכרה במאמר, ניתנה לעובדים האפשרות לעצור את קו הייצור במידה ויש תקלה. גישה כזאת כלפי כישלון (תגמול עובדים אשר מזהים תקלות) יצרה חדשנות ארגונית על ידי העלאת רמת סיכון.

b. כיצד מתגמלים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים?
טיוטה בחרה לתגמל את עובדיה בגישה אמריקאית - בקבוצות ולא על פי ביצועי האדם היחיד. היא מאמינה שיש לתגמל על עבודת צוות טובה. השכר של העובדים מורכב משכר בסיס ובונות אשר כל חברי הקבוצה מקבלים אחוז שווה של בונוס. בונוס מסוג זה יוצר מוטיבציה קבוצתית אשר מקדמת את הארגון.

2. על פי המאמר המצורף על אוקיינוסים כחולים בישראל: איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל
חברת בגיר פיתחה חליפה מיוחדת שבשנת 2000 ניתן היה לכבס אותה בבית (באותה תקופה ראש החליפות היו ניתנות לכיבוש רק בניקוי יבש במכבסה). החליפה הייתה תפורה מבדים מיוחדים ותפירה עמידה בכביסה. מחיר החליפה אשר היה 200 דולר (מחיר ממוצע בשוק) אף הוא תורם להצלחת החברה. במחיר לא גבוהה נחסך לצרכן הצורך ללכת למכבסה. בכך, המוצר גם היה פתרון לא יקר לחליפה עצמה וגם לתהליך הניקוי.

3. הסבירו מה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני
במודל סנפיר כריש אימוץ מוצר מתחיל עם מספר בליטות קטנות עד לאימוץ מלא שמקפיץ את התודעה ואת אימוץ המוצר. הבליטות הקטנות מייצג את אימוץ המוצר לפני שינויים קטנים שמפריעים ללקוח (כל מיני כשלונות בתהליך). לאחר שבעיות אלה מסתדרות, מתבצעת התאמה לדרישות הלקוח ואימוץ המוצר מזנק באופן משמעותי (גרף הזינוק דומה לסנפיר כריש – לא ליניארי).

0 תגובות
פוסט 8
27/12/2018 00:23
KM-BGU
1. השווה תחזוקה מתוכננת – scheduled maintenance לתחזוקה תחזיתית - predictive maintenance
תחזוקה מתוכננת מתייחסת לתחזוקה של מכונה אשר נקבעת על פי כללים ברורים שהוגדרו מראש. מטרה היא למנוע כישלון לפני בואו. תחזוקה זו נקראת גם תחזוקה מונעת ומתבצעת בהפרשי זמן קבועים או לאחר הגעה לרף תפוקה מסויים, על אף שהמוצר עוד מתפקד.
לעומת זאת, תחזוקה תחזיתית היא תחזוקה שנקבעת על פי מצב הציוד ולא לפי אורך חיים צפוי. תחזוקה זו מתבססת על ניטור המכונה במהלך פעילותה וחיזוי הכשל בהתאם לכך.


2. בחרו דוגמה של מערכת / מכונה מורכבת. איזה ידע דרוש כדי לבצע תחזוקה בהתאם לתחזית. כיצד ניתן להשיג ידע כזה ?
דוגמה למכונה מורכבת היא פס ייצור של קרמבו. נצטרך לבצע תחזוקה תחזיתית מכיוון שהפס מורכב ממספר מכונות אשר להן חלקים יקרים שלא נרצה להחליף אותם אם אין צורך. כדי לדעת מתי יש לבצע את התחזוקה צריך לדעת את היקפי השימוש במכונות. לדוגמה לקראת הסתיו והחורף כמויות ייצור הקרמבו עולות, בעוד שבחודשי הקיץ הפס מושבת. נוכל להעריך את מועד התחזוקה למכונות לאחר שנדע מתי כל חלק הוחלף או עבר תחזוקה, מה הבלאי הידוע של המכונה והיקף השימוש.

0 תגובות
פוסט 7 - ויקי וקהילות ידע
19/12/2018 13:46
KM-BGU
1. תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע
אישי
1. פתרון בעיות – אדם פרטי שיחפש למצוא מידע לגבי נושא מסוים יוכל לחפש את המידע הרלוונטי בקהילת הידע ששייכת לאותו תחום. בקהילה זו הוא יכול לקבל מענה ממומחים או אנשים שנתקלו בבעיה דומה ומצאו לה פתרון.
2. קבלת חוות דעת – אדם פרטי יכול לשאול שאלות באופן אנונימי ולקבל חוות דעת מקצועית מאנשים שונים בתחומים של עבודה, לימודים וכו'.
3. הדרכות – כיום ישנו שימוש נרחב בקהילות ידע לטובת יצירת הדרכות על ידי בעלי מקצוע במגוון תחומים.

ארגוני
1. שיתוף - קהילות ידע מאפשרות שיתוף של פרטי מידע של בעלי תפקידים שונים בארגון, על מנת להגיע לפתרונות איכותיים יחד.
2. גיוס – קהילות ידע מאפשרות לגייס אנשים דומים לאותו תחום עניין רלוונטי. הקרבה בין אנשים מאותו התחום מקצרת את תהליך הגיוס.
3. שימור – שימור הידע בקהילות מאפשר מניעת עבודה כפולה כאשר ידע שיש מקום שניתן למצוא בו תשובות לשאלות ובעיות שנפתרו בעבר.

2. תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני
אישי
נוחות – ניתן לגשת למידע, אשר נמצא במקום אחד, דרך הרשת הפנימית של העבודה.
נגישות – ניתן לגשת למידע מכל מקום דרך האינטרנט. הידע נגיש בכל מקום, בצורה מאובטחת לכל גורם שיש לו היתר גישה אליו.
פשטות – נוח להפעיל ולתפעל את מערכות הויקי.

ארגוני
אחידות המידע – מכיוון שהידע שמור במקום אחד, נמנעות כפילויות וגרסאות שונות לאותו נושא.
שימור ידע – הידע עובר מאדם לאדם, נשמא ומועבר הלאה.
אחזור וחיפוש מידע – ניתן לחפש ולמצוא את כל הנושאים והמידע הקיימים באמצעות ויקי ארגוני.

3. אילו בעיות ארגוניות ניתן / רצוי לפתור באמצעות קהילת ידע ואילו בויקי ?
קהילות ידע בעיקר מתאימות לפתרון בעיות שהתשובה הטובה ביותר אליהן היא דיון – תשובה שאיננה חד משמעית ושדעות שונות לגביה יעשירו את איכות הפתרון שלה. בנוסף, הדיון יעשיר את הידע של כולם באותו הנושא. לעומת זאת, ויקי מתאימה יותר לבעיות שהתשובה אלי היא הגדרות מסוימות (לעיתים רשמיות), כללים ברורים ומידע אובייקטיבי. בעיקר מדובר על בעיות פחות מורכבות שהתשובה אליהן היא חד משמעית.

0 תגובות
פוסט 6 - רשתות חברתיות
12/12/2018 00:28
KM-BGU
1. איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט (1-9-90)? 

חוק ה-1-9-90 מתייחס להתפלגות סוגי המשתמשים ברשת חברתית. על פי חוק זה, רק אחוז אחד מבין המשתמשים באינטרנט הם אנשים אשר יוצרים תוכן, 9 אחוזים מהמשתמשים הם קהל אשר מגיב ומתייג מידע, בעוד ש-90 אחוז מכלל משתמשי האינטרנט הם משתמשים אשר רק צורכים מידע. 

על מנת להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע יש צורך לעודד את העובדים לייצר תוכן. ראשית, חשוב ליצור מודעות בקרב העובדים לעניין ולהסביר את היתרונות שבשימוש ברשות חברתיות. שנית, יש לדאוג לכלים מתאימים זמינים עבור העובדים אשר ישמשו אותם בעת שיתוף המידע.


2. קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו?

מאפיינים רבים של ניהול רשתי המוצגים במאמר יכולים להיות ממומשים על ידי שימוש ברשת חברתית. 
לדוגמא, המאפיינים "כמעט כל עובד תלוי באחרים" ו-"התלות מתבטאת לא רק בעשייה, אלא בידע חיוני ואפילו עצה" – רשת חברתית מתקיימת על בסיס השיתוף שבין המשתמשים. משתמשים רבים ברשתות חברתות מנצלים את כוחו של הידע המשותף לטובת קבלת עצה בנושא מקצועי או אישי. 

ניתן להקביל את המאפיין "בפרט, יצירת ידע ארגוני/מקצועי חדש דורשת מעורבות של הרבה אנשים" לקבוצות הפייסבוק לדוגמא בהן הידע המקצועי נוצר בעקבות שיתוף ידע של חברי הקבוצה הרבים.
 
האמירה כי "כל עובד הוא מנהל" גם היא יכולה להתקשר לרשתות חברתיות משום שכל משתמש גם מנהל את הרשת החברתית סביבו – מייצר/משתף/צורך תכנים. הוא מחליט מה מעניין אותו או למי הוא צריך לפנות כדי לקבל עזרה. 

"צירי הדיווח הופכים להיות מגוונים ובדרישות משתנות" הוא גם מאפיין שניתן למממש בעזרת שימוש ברשתות חברתיות ארגוניות. ברשת כזאת ההיררכיה של דרגות הניהול נעלמת. מבנה כזה של רשת תומך בצירי דיווח שלא בצירים המקובלים כלפי מעלה אלה דיווח באופן הרבה יותר חופשי ומפוזר לפי הצורך.

0 תגובות
פוסט 5 - כוח המונים
03/12/2018 22:09
KM-BGU
1. אתם עובדים בארגון שהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים?

ראשית, ניתן להיעזר במיקור המונים לטובת מימון "FUNDING". פיתוח הרובוטים הוא עסק יקר מאד, הכולל רכיבים לא זולים וייקח זמן עד שההשקעה תוחזר. לכן, שימוש במימון המונים ראשוני יוכל  לאפשר לחברה מבחינת כלכלית לפתח את הרובוטים באופן הטוב ביותר על ידי קבלת עזרה מאנשי מקצוע איכותיים באופן מיידי יחסית.
שנית, ניתן להשתמש בכוח ההומנים גם בתחום השימוש בידע "WISDOM". שיתוף פעולה עם גורמי חוץ – ספרות מקצועית או אנשי מקצוע פרטייים יוכל לקדם מאד את המחקר והפיתוח.

2. עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים. באיזו שיטה תבחרו ?

נבחר בשיטת דירוג האסימונים (TOKEN VOTING). כל משתתף מקבל מספר מוגבל של "אסימונים" ויכול לחלק אותם בין הרעיונות או המושגים השונים כראות עיניו. בנוסף, ניתן להשתמש גם בשיטת דירוג גיליון ציונים. בשיטה זו המשתתפים מתבקשים להצביע על קריטריונים שונים הקשורים לאותו נושא. ניתן להקצות משקל לכל קריטריון, תוך תלות בחשיבותו. שיטה זו מסייעת להעריך באופן יחסי רעיונות ומושגים, כי מקבלים ניקוד נפרד לכל קריטריון.

3. מהם הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים?
שלושת הסיכונים העיקריים במימון סטארטאפ בשיטת מימון המונים הם:
- הונאות על ידי מתחזים – "מיצג שווא"
- צורך בהתעסקות עם משקיעים רבים
- "כסף קל" לכאורה גורם פזיזות

0 תגובות
פוסט 4 - המשכיות ידע
26/11/2018 23:54
KM-BGU

הפוסט מבוסס על המאמר:

Knowledge retention: minimizing organizational business loss

https://goo.gl/wdkve2


שימור ידע הופך למאתגר במדינות רבות, כאשר הידעהופך לנכס העיקרי של ארגון. השאלה בה דן המאמר היא כיצד ארגונים יכולים להקטין את ההפסד שבאיבוד ידע חשוב כשעובדים רבים עוזבים את הארגון. מטרת המאמר היא להציע דרכים שונות להתמודדות עם הבעיה.


במאמר מוצעת שיטת עבודה לשימור ידע המבוססת עלשלושה שלבים:


1. הגדרת הטווח – הכנת רשימה של הדברים שכן ישמרו ואלו שלא וכן תיעדוף של הידע השונה שצריך להישמר והידע שלא צריך להישמר. השלב הזה הוא הכרחי משום שהידע הוא אינסופי. דילוג על שלב זה עלול לגרום למצב בו יישמר הידע שדווקא נוח להעביר, אך שאינו בהכרח חשובלעתיד.


2. העברת הידע– זו הליבה של שימור הידע. שלבזה כולל הן תכנון והן יישום של מעבר הידע באמצעות סידור ולאחר מגן שיתוף שלו. לדוגמה - איסוף הידע הקיים אצל האדם שעוזב והעברתו למיקום משותף.


3. מיזוג הידע בחזרה לארגון – שלב זה מגדירכיצד הידע ישתלב בתהליכי הארגון השונים. לא מספיק לתעד ולסדר את הידע, יש ליזום הכנסה שלו לתהליכים העסקיים, לשגרת היום יום ולמערכות. המטרה היא לגרום לכך שאנשים יהיו חשופים לידע בזמן ובמקום שבו הם צריכים אותו.


במאמר בוצע ניתוח של 7 ארגונים (case studies), שבא להראות כי שימור הידע איננו רק חשוב, אלא גם משהו שניתן ליישם אותו באמצעות שימוש בשיטת העבודה שהוזכרה לעיל.




0 תגובות
פוסט 3
19/11/2018 22:34
KM-BGU

1. כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס ?

OCR=optical character recognition הינה טכנלוגית זיהוי תווים אופטי, המאפשרת להמיר תמונה, טקסט מודפס וכתב יד שנסרקו על ידי סורק למסמך תמליל דיגיטלי. בין אם המסמכים יאוחסנו במגירות, ובין אם יסרקו אותם וישמרו קובץ תמונה/PDF, ללא שימוש ב-OCR לא יוכל הארגון לאתר אותם בחיפוש לפי תוכן. מטרתו של ה-OCR הוא לאפשר את אחזור המסמך באמצעות חיפוש תוכן. כך יוכל הארגון לנהל את המידע שיש לו בצורה יעילה ונוחה יותר, ולמצוא כל מכתב שהגיע בדואר נכנס בקלות ובמהירות.



2. מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Work Flows)

ישנן סיבות רבות לכך שיש צורך לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות העבודה. ראשית, האפשרות לעבוד בשיתוף על מסמך אחד. שנית, מסמכים דיגיטאליים בהכרח יקצרו את זמני התגובה בעת חיפוש מסמכים בהקשר מסוים שנוצרו על ידי משתמשים אחרים. בנוסף, מסמכים דיגיטאליים מאפשרים ניהול הרשאות וגרסאות בקלות. יתר על כן, ניתן להשתמש במסמכים דיגיטלים לטובת איסוף חתימות דיגיטליות במהירות ומעקב אחרי סטאטוסים.


3. מה החשיבות של הגירת תכנים ?

הגירת תכנים היא תהליך העברת המסמכים והמידע בארגון ממערכת אחת למערכת חדשה. חשיבות פעולה זו היא היכולת של הארגון לעבור לעבוד במערכת חדשה ומתקדמת יותר ובמקביל לא לוותר על כלל המסמכים שנמצאים אצלה במערכת הישנה. ללא הגירת תכנים, יתכן כי המערכת החדשה לא תצליח להיטמע בארגון או שהארגון לא יצליח לפעול כפי שפעל טרם הכנסת המערכת.

 

4.  בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל? מי אחראי לזה?

לדעתי יש צורך הן בשמירות הצרופות והן בשמירה המייל עצמו. שמירת הקובץ עצמו ללא פרטי רקע של השולח, המקבל, תוכן חשוב נוסף שמופיע בגוף המייל - מאבד חלק גדול ממשמעות הצרופה.

האחראי לשמירת הקובץ במערכת צריך להיות מקבל המייל. הוא מכיר את נושא טוב יותר מכולם ויידע לתייג אותו בהתאם.

0 תגובות
פוסט 2 - תחקירים
14/11/2018 22:39
KM-BGU
תחקירים, צהל, נהלים, מפעילים
1. בעיות תחקירים בצה"ל

מטרתו של תחקיר בארגון הוא להבין תקלה שהייתה ולמנוע את התרחשותה בפעם הבאה. בתחקיר הגדרת הפער בלבד אינה מספיקה כדי למנוע את חזרה על אותה טעות. יש צורך להבין את הסיבה להיווצרותו.
על פי דוח מבקר המדינה ישנם ליקויים באופן עריכת תחקירים והפקת לקחים בצה"ל. ניתן לייחס את הבעיות שיש עם התחקירים בצה"ל למספר גורמים.

ראשית, צה"ל הוא ארגון גדול, וכמו בכל מערכת כזו ישנו רצון להימנע מחשיפה ארגונית כשמדובר בתקלות ואירועים המציגים את הארגון באור שלילי. 

שנית, פעמים רבות שינויים כרוכים בשינוי נהלים, השקעות כספיות ועוד. פעולות אלה תמיד מלוות בבירוקרטיה ולא תמיד "נוחות" ליישום.

בנוסף, צה"ל הוא ארגון בו יש תחלופת תפקידים גבוהה מאד ולכן במקרים רבים נוצר מצב בו קבוצה אחרת (לא זו שתחקרה אירוע מסוים) מבצעת את הפעילות הדומה הבאה. הדבר מקשה על הלמידה בתוך הארגון. 

יתר על כן, פעמים רבות בצבא חולף זמן רב בין ביצוע פעולה מסוימת (מתוחקרת) לבין פעילות דומה, שניתן ליישם בה את לקחי העבר (כמו מבצע לדוגמה). 

כל הסיבות הללו מהוות קושי בביצוע ויישום התחקירים בצה"ל וגורמות לליקויים בתחקורים ובהפקת הלקחים.


2. כיצד לנהוג במפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאה, האם יש להעניש את המפעילים?

לדעתי יש להעניש את המפעילים. מתוך פרטי המקרה שתוארו ניתן להבין שהמפעילים לא ביצעו את עבודתם כראוי  על אף התקלה במערכת. המפעילים לא הרימו דגל וסיפרו על התקלה לגורם בכיר יותר. ייתכן שאם תקלת התראות השווא הייתה מדווחת לדרגת ניהול בכירה בזמן, הייתה מתקבלת החלטה לתקן אותה והנזק היה נמנע. 

בתחקיר שמבוצע יש להבין מהי סיבת היווצרות התקלה, ולהסדיר נהלים הכוללים סדר פעולות ברור עבור המפעילים למקרה של תקלה דומה.

0 תגובות
פוסט 1: למי שייך המידע בלינקדאין+כלים שימושיים
02/11/2018 20:43
KM-BGU
linkedin, google keep, mendeley, bitly

למי שייך המידע בלינקדאין?

האם אנשי הקשר שיש למגייסים ברשת החברתית העסקית לינקדאין הם נכס של פרטי של אותו אדם או שמה הם שייכים לחברה בה הוא עובד? זוהי שאלה מורכבת, משום שמצד אחד אפשר לומר כי הסיבה ל"חברות" נובעת רק מעובדה שאותו מגייס עובד בחברה מסויימת. ניתן לייחס קשרים רבים שנוצרו במשך תקופת העסקתו לעובדה שאדם מסויים ראה בקשר זה פוטנציאל למציאת עבודה בחברה זו בדיוק, כשם שאותו מגייס ראה את אותו אדם כמועמד פוטנציאלי לעבודה באותה החברה.


בנוסף, קשרים רבים שייצר המגייס קרו בזמן עבודתו, כחלק מתפקידו ובשעות בהן קיבל את משכורתו.

מאידך, רכישת חברים/מכרים זוהי זכותו הטבעית של כל אדם. מקום עבודתו לא יכול לקחת אותה ממנו. בדיוק כפי שהמגייס היה יכול להכיר מישהו ב"עולם האמיתי" (ולא הוירטואלי) בזמן עבודתו באותה חברה ולאחר מכן להמליץ עליו במקום עבודתו החדש.


אני מאמינה כי יש מקרים רבים מאד בהם אדם צובר ידע וניסיון, עובר לחברה מתחרה והחברה החדשה "נהנת" מהידע שלו. במקרים כאלה יש להיות זהירים ולשמור על נכסי החברה בתוכה. אך במקרה הזה מדובר ברשת חברתית המשמשת את המגייס גם למטרותיו האישיות. הרי גם אם יוחלט בחברה לפתוח למגייס פרופיל עסקי השייך לחברה, אשר ינוהל ויתוחזק על ידי בעל התפקיד, ישמש למטרות עסקיות בלבד וישאר כנכס של החברה - הבעיה לא תיפתר במלואה. מכיוון שבמידה ויהיה למגייס גם פרופיל אישי, והוא ייבחר לעדכן שם כי תפקידו הנוכחי הוא "מגייס בחברה X", כותרת זו תמשוך אנשים רבים לרצות להיקשר אליו על מנת לפתוח לעצמם הזדמנויות העסקה בהווה ובעתיד. לכן לא ניתן לבצע את ההפרדה בין הנכס הפרטי לנכס החברה באופן מוחלט. משום כך, אני מאמינה כי המידע ברשת שייך למגייס ולא לחברה.


כלים שימושיים

סקרנו בשיעור מספר כלים שיכולים להיות שימושיים מאד ולתרום לחיי היום יום שלי. מבין כל הכלים שהוזכרו בחרתי לאמץ את הכלים הבאים:


Mendeley – לניהול מאמרים אקדמיים, שיתוף עם חברי צוות וקישור ישיר לWORD. בהחלט יהיה שימושי מאד בעת העבודה על סקר הספרות של פרויקט הגמר שלי.


Google keep – אפליקציית חינם של גוגל לניהול פתקים. צביעה לפי נושאים, תיוגים, הכנסת משימות ישירות לגוגל, צירף הקלטות אודיו ווידיאו, שיתוף עם חברים ועוד. אפליקציה נוחה, וקלה לשימוש. אני רואה בה את הצורך בעיקר לתזכורות מהירות כמו פגישות, רשימת קניות וכו'.


bitly – תוסף לכרום המאפשר שיתוף והצגת קישורי URL באופן מקוצר. יכול להיות מאד שימושי בעת צירוף הקישור בסקר הספרות על מנת שיוצג באופן נקי ונוח.


0 תגובות