עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
bitly  (1)
google keep  (1)
linkedin  (1)
mendeley  (1)
מפעילים  (1)
נהלים  (1)
צהל  (1)
תחקירים  (1)
ארכיון
פוסט 3
19/11/2018 22:34
KM-BGU

1. כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס ?

OCR=optical character recognition הינה טכנלוגית זיהוי תווים אופטי, המאפשרת להמיר תמונה, טקסט מודפס וכתב יד שנסרקו על ידי סורק למסמך תמליל דיגיטלי. בין אם המסמכים יאוחסנו במגירות, ובין אם יסרקו אותם וישמרו קובץ תמונה/PDF, ללא שימוש ב-OCR לא יוכל הארגון לאתר אותם בחיפוש לפי תוכן. מטרתו של ה-OCR הוא לאפשר את אחזור המסמך באמצעות חיפוש תוכן. כך יוכל הארגון לנהל את המידע שיש לו בצורה יעילה ונוחה יותר, ולמצוא כל מכתב שהגיע בדואר נכנס בקלות ובמהירות.



2. מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Work Flows)

ישנן סיבות רבות לכך שיש צורך לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות העבודה. ראשית, האפשרות לעבוד בשיתוף על מסמך אחד. שנית, מסמכים דיגיטאליים בהכרח יקצרו את זמני התגובה בעת חיפוש מסמכים בהקשר מסוים שנוצרו על ידי משתמשים אחרים. בנוסף, מסמכים דיגיטאליים מאפשרים ניהול הרשאות וגרסאות בקלות. יתר על כן, ניתן להשתמש במסמכים דיגיטלים לטובת איסוף חתימות דיגיטליות במהירות ומעקב אחרי סטאטוסים.


3. מה החשיבות של הגירת תכנים ?

הגירת תכנים היא תהליך העברת המסמכים והמידע בארגון ממערכת אחת למערכת חדשה. חשיבות פעולה זו היא היכולת של הארגון לעבור לעבוד במערכת חדשה ומתקדמת יותר ובמקביל לא לוותר על כלל המסמכים שנמצאים אצלה במערכת הישנה. ללא הגירת תכנים, יתכן כי המערכת החדשה לא תצליח להיטמע בארגון או שהארגון לא יצליח לפעול כפי שפעל טרם הכנסת המערכת.

 

4.  בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל? מי אחראי לזה?

לדעתי יש צורך הן בשמירות הצרופות והן בשמירה המייל עצמו. שמירת הקובץ עצמו ללא פרטי רקע של השולח, המקבל, תוכן חשוב נוסף שמופיע בגוף המייל - מאבד חלק גדול ממשמעות הצרופה.

האחראי לשמירת הקובץ במערכת צריך להיות מקבל המייל. הוא מכיר את נושא טוב יותר מכולם ויידע לתייג אותו בהתאם.

0 תגובות
פוסט 2 - תחקירים
14/11/2018 22:39
KM-BGU
תחקירים, צהל, נהלים, מפעילים
1. בעיות תחקירים בצה"ל

מטרתו של תחקיר בארגון הוא להבין תקלה שהייתה ולמנוע את התרחשותה בפעם הבאה. בתחקיר הגדרת הפער בלבד אינה מספיקה כדי למנוע את חזרה על אותה טעות. יש צורך להבין את הסיבה להיווצרותו.
על פי דוח מבקר המדינה ישנם ליקויים באופן עריכת תחקירים והפקת לקחים בצה"ל. ניתן לייחס את הבעיות שיש עם התחקירים בצה"ל למספר גורמים.

ראשית, צה"ל הוא ארגון גדול, וכמו בכל מערכת כזו ישנו רצון להימנע מחשיפה ארגונית כשמדובר בתקלות ואירועים המציגים את הארגון באור שלילי. 

שנית, פעמים רבות שינויים כרוכים בשינוי נהלים, השקעות כספיות ועוד. פעולות אלה תמיד מלוות בבירוקרטיה ולא תמיד "נוחות" ליישום.

בנוסף, צה"ל הוא ארגון בו יש תחלופת תפקידים גבוהה מאד ולכן במקרים רבים נוצר מצב בו קבוצה אחרת (לא זו שתחקרה אירוע מסוים) מבצעת את הפעילות הדומה הבאה. הדבר מקשה על הלמידה בתוך הארגון. 

יתר על כן, פעמים רבות בצבא חולף זמן רב בין ביצוע פעולה מסוימת (מתוחקרת) לבין פעילות דומה, שניתן ליישם בה את לקחי העבר (כמו מבצע לדוגמה). 

כל הסיבות הללו מהוות קושי בביצוע ויישום התחקירים בצה"ל וגורמות לליקויים בתחקורים ובהפקת הלקחים.


2. כיצד לנהוג במפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאה, האם יש להעניש את המפעילים?

לדעתי יש להעניש את המפעילים. מתוך פרטי המקרה שתוארו ניתן להבין שהמפעילים לא ביצעו את עבודתם כראוי  על אף התקלה במערכת. המפעילים לא הרימו דגל וסיפרו על התקלה לגורם בכיר יותר. ייתכן שאם תקלת התראות השווא הייתה מדווחת לדרגת ניהול בכירה בזמן, הייתה מתקבלת החלטה לתקן אותה והנזק היה נמנע. 

בתחקיר שמבוצע יש להבין מהי סיבת היווצרות התקלה, ולהסדיר נהלים הכוללים סדר פעולות ברור עבור המפעילים למקרה של תקלה דומה.

0 תגובות
פוסט 1: למי שייך המידע בלינקדאין+כלים שימושיים
02/11/2018 20:43
KM-BGU
linkedin, google keep, mendeley, bitly

למי שייך המידע בלינקדאין?

האם אנשי הקשר שיש למגייסים ברשת החברתית העסקית לינקדאין הם נכס של פרטי של אותו אדם או שמה הם שייכים לחברה בה הוא עובד? זוהי שאלה מורכבת, משום שמצד אחד אפשר לומר כי הסיבה ל"חברות" נובעת רק מעובדה שאותו מגייס עובד בחברה מסויימת. ניתן לייחס קשרים רבים שנוצרו במשך תקופת העסקתו לעובדה שאדם מסויים ראה בקשר זה פוטנציאל למציאת עבודה בחברה זו בדיוק, כשם שאותו מגייס ראה את אותו אדם כמועמד פוטנציאלי לעבודה באותה החברה.


בנוסף, קשרים רבים שייצר המגייס קרו בזמן עבודתו, כחלק מתפקידו ובשעות בהן קיבל את משכורתו.

מאידך, רכישת חברים/מכרים זוהי זכותו הטבעית של כל אדם. מקום עבודתו לא יכול לקחת אותה ממנו. בדיוק כפי שהמגייס היה יכול להכיר מישהו ב"עולם האמיתי" (ולא הוירטואלי) בזמן עבודתו באותה חברה ולאחר מכן להמליץ עליו במקום עבודתו החדש.


אני מאמינה כי יש מקרים רבים מאד בהם אדם צובר ידע וניסיון, עובר לחברה מתחרה והחברה החדשה "נהנת" מהידע שלו. במקרים כאלה יש להיות זהירים ולשמור על נכסי החברה בתוכה. אך במקרה הזה מדובר ברשת חברתית המשמשת את המגייס גם למטרותיו האישיות. הרי גם אם יוחלט בחברה לפתוח למגייס פרופיל עסקי השייך לחברה, אשר ינוהל ויתוחזק על ידי בעל התפקיד, ישמש למטרות עסקיות בלבד וישאר כנכס של החברה - הבעיה לא תיפתר במלואה. מכיוון שבמידה ויהיה למגייס גם פרופיל אישי, והוא ייבחר לעדכן שם כי תפקידו הנוכחי הוא "מגייס בחברה X", כותרת זו תמשוך אנשים רבים לרצות להיקשר אליו על מנת לפתוח לעצמם הזדמנויות העסקה בהווה ובעתיד. לכן לא ניתן לבצע את ההפרדה בין הנכס הפרטי לנכס החברה באופן מוחלט. משום כך, אני מאמינה כי המידע ברשת שייך למגייס ולא לחברה.


כלים שימושיים

סקרנו בשיעור מספר כלים שיכולים להיות שימושיים מאד ולתרום לחיי היום יום שלי. מבין כל הכלים שהוזכרו בחרתי לאמץ את הכלים הבאים:


Mendeley – לניהול מאמרים אקדמיים, שיתוף עם חברי צוות וקישור ישיר לWORD. בהחלט יהיה שימושי מאד בעת העבודה על סקר הספרות של פרויקט הגמר שלי.


Google keep – אפליקציית חינם של גוגל לניהול פתקים. צביעה לפי נושאים, תיוגים, הכנסת משימות ישירות לגוגל, צירף הקלטות אודיו ווידיאו, שיתוף עם חברים ועוד. אפליקציה נוחה, וקלה לשימוש. אני רואה בה את הצורך בעיקר לתזכורות מהירות כמו פגישות, רשימת קניות וכו'.


bitly – תוסף לכרום המאפשר שיתוף והצגת קישורי URL באופן מקוצר. יכול להיות מאד שימושי בעת צירוף הקישור בסקר הספרות על מנת שיוצג באופן נקי ונוח.


0 תגובות